רי"ף עבודה זרה י״ט א

« רי"ף עבודה זרה י״ח ע״ב רי"ף עבודה זרה י״ט ע״ב »

1 שלטי הגיבורים פתח ↗

וכתבו התוס' ויש שהיו רוצים שלא להחתים לעובד כוכבים חותם שיש בו צורת אדם בשביל חוב אא"כ מביא לו מעצמו וכן שלא לחגור אותם רצועות שיש בהן צורת אדם בולטת אמנם יש סמך להתיר מתוך הלכות גדולות דמשמע דלא שייך חשדא אלא בצורת דרקון אבל בצורת אדם אין חשדא כיון שאינו אלא צורת הפנים ולכך מותר לחגור אותם הרצועות וכן מותר לומר לעובד כוכבים לחתום בחותם צורת אדם כיון שאין שם אלא הצורה לא חמיר ליהוי אסור אמירה לו משום שבות ואע"פ שמותר לומר לעובד כוכבים לחתום אסור הישראל לחתום בידו ממש והיינו צורה בולטת דקא אמר תלמודא לענין חותם אבל אנדרטי שהוא גולם צלם דמות אדם כל גופו בידים ורגלים פשיטא שאסור לומר לעובד כוכבים לעשותו וכ"ש להעמידו בביתו משום חשד. ואומר ר"י ור"ת וריב"א כי בצורת חמה ולבנה ומזלות אין חלוק בין בולטים לשקועין דבכל ענין אסורין כי ברקיע שקועים הם ולא מפלגינן בהכי בין שוקעת לבולטת אלא גבי פרצופין וכיוצא בזה עכ"ל התוס' ומהכא ראיה דחמירי טפי צורת כוכבים ומזלות מפרצוף אדם וטבעת שיש עליה צורת חמה או לבנה או מזלות אין לה תקנה בין החותם שוקע בין בולט אסור להניחה ואסור לחתום בה והרשב"א כתב גבי עשיית צורת ארי לרפואה דאין איסור בזה ואפי' לא עשו לו אחרים אלא שעשאו ישראל ואפי' בולט לפי שאין במשמשי מרום צורת אריה עומד לבדו ולא נשר לבדו ולא שור לבדו אלא שפני חיות המרכבה דמות ד' פנים אלו והעושה צורת פנים כצורת החיות שעושה דמות ד' פנים אלו הרי זו אסור אפילו אחת מהן בלבד אצלו ותדע דא"כ למה אנו צריכין לפרוקיה דר' יהושע באיסור עשיית צורת אדם מדכתב לא תעשון אתי לא תעשון אותי בא ונלמוד מן הברייתא דקתני לא תעשון דמות שמשיי שמשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת ואביי גופיה הוא דאמר עלה לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון וכיון ששנינו חיות הקדש אחד מפניהם פני אדם א"כ אין לי צורך עוד לדרשת אותי אלא דלא אסרה תורה אלא בהדי הדדי וכולה שמעתא בפרקין מוכחא כן ולפיכך צורת אריה ונשר ושור כל אחד לעצמם מותר ותניא בתוספתא טבעת שיש עליה פרצוף מותר לחתום בה ר' תנינא בן גמליאל אומר של בית אבא חותמין בחותם של פרצוף רבי אליעזר אומר כל הפרצופים היו בירושלים חוץ מפרצוף אדם בלבד והלכך אפילו בלשון ואפי' בולט מותר וכ"ש בשוקע והנה לרבותינו רפואה בצורות כמו שאמרו במסכת שבת ובסלע שע"ג הצינית ואמרו בגמ' אי משום שיכתא ליעבד צורתא אי משום צורתא ליעבד ליה פולסא ושמעתי ממורי הרמב"ן ז"ל שהיה עושה אותו צורת אריה כמו שאמרנו ואינו חושש לכלום:כתב ר"י נשאלתי על אותם שמציירין במחזורין צורות חיות ועופות אסיפה עושין אם לאו והשבותי נ"ל דודאי לא יפה עושין שמתוך שמסתכלין בצורות הללו אין מכוונים לבן לאביהם שבשמים מיהו אין כאן איסור דלא תעשה לך פסל וגו' דהא מסקינן בפ' כל הצלמים שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו ואפילו חשדא ליכא בציורים שהם מיני צבעים בעלמא ואין בהם ממשות כלל דלא חיישינן לחשדא אלא בחותם בולט ולא בחותם שוקע וכל שכן בדבר זה שאינו לא שוקע ולא בולט אלא מין צבע בעלמא ונראה לי דאפילו ישראל מותר לצור צורות במיני צבעים ואין בזה משום לא תעשה לך פסל דלא אסור אלא פרצוף גמור חקוק בששר אבל במיני הצבעים מותר כדאמרי' בת"ה הצר צורה בנכסי הגר קנה דרב לא קנה לגינתא דבי רב אלא בצורתא והקשה שם רבינו שמואל והאמר דכיור לא קנה אלא באמה כנגד הפתח ותירץ דהתם לאו היינו צורת בריה אלא ציורין בעלמא מעשה צעצועים ופרחים אבל צורת חיה או עוף חשיבא ולא בעינן אמה כנגד הפתח אלמא דרב צייר צורת חיה ועוף אלא ודאי במיני צבעים מותר והא דתניא במכילתין לא תעשה לך פסל יכול לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה ת"ל וכל תמונה וכו' עד אפי' בהמה וחיה ועוף ודגים וחגבים ואפי' הבוביא ואפי' הסורזירין כו' נ"ל דהכי פי' גלופה היינו צורה בולטת אטומה צורה שוקעת אשר במים מתחת לארץ להביא את הבוביא פי' שעושה צורה וחוקק דמות בבואה שבשמים דסד"א דוקא אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת לרקיע אבל צורת דמות בבואה שבשמים לא ת"ל ואשר במים וי"א להביא הסורזירין נראה שהוא מין שר שבמים שקורין נכסא בלשון אשכנז וכל אלו אינן אסורין לעשות אלא פרצופין חקוקין אבל לא ממין הצבעים כמו שהוכחתי אמנם על כסא שלמה המלך ע"ה אני תמה שכתב ושנים אריות עומדין אצל הידות ושנים עשר אריות וגו' אין לומר דעל פי הדבור הוה כדכתיב וישב שלמה על כסאי ה' למלך שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ואיכא למימר בהא מיגדרא מלתא שאני כמו אליהו בהר הכרמל ושמא בהא מלתא נמי איכא למיגדר מלתא שכשהיו עדים באים להעיד בפניו היו האריות שואגים ונוהמים כמו שיש במדרש ומתוך כך היו מתפחדים להעיד עדות שקר אי נמי יש לומר אחרים עשו לו וחשדא ליכא דרבים שכיחי גביה כדאמר גבי ר"ג ומה שעשו בכותלי היכל וקדשי קדשים ציורין חקוקין בכותל סביב פני הכפיר אל התמורה מפה ופני אריה אל התמורה מפה יש לומר ע"פ הדבור הכל בכתב אי נמי י"ל דלא שייך לא תעשה לך פסל כ"א בתלוש אבל על הכותל במחובר לא דאינו אלא לנוי בעלמא ובטל לגבי הכותל ואע"ג שאני מדמה לא הייתי עושה מעשה כזה התירון האחרון ועוד נ"ל דלפי סוגיית פרק כל הצלמים מוכיח דכל מיני פרצופים מותר לעשות אפי' חקוקים וחותמם בולט חוץ מפרצוף אדם לחודיה או דמות ארבע פרצופין בהדי הדדי שבכסא הכבוד אדם אריה שור נשר ודמות שמשין שבמדור העליון ושבמדור התחתון ותשמישי מקדש נעשית כמוהו בית תבנית היכל אכסדרא תבנית אולם כמדתן בארכו ורחבו שלחן תבנית שלחן מנורה תבנית מנורה אבל מידי אחריני שרי. תדע דאמר אביי התם לא אסרה תורה אלא. שמשין שאפשר לעשות כמותן והדר אמר אביי לא אסרה תורה אלא דמות ד' פנים בהדי הדדי והדר אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור עליון ופריך ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת ומשני כי תניא ההיא לעובדם ופריך לעובדם אפי' שלשול קטן נמי ומשני אין הכי נמי ומסיפא דקרא נפקא אשר בארץ לרבות ימים ונהרות הרים וגבעות מתחת לרבות שלשול קטן ופריך ועשייה גרידתא מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני ומשני שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו וכו' והשתא מדלא קאמר אלא בכל הנך שנויי ש"מ דלא הדר ביה מכל מאי דשני מעיקרא ולא מסרו הכתוב אלא לחכמים ושמשין שבמקדש לא אסירי אלא כמותן דוקא במדת ארכו ורחבו דאי לאו הכי לא יוכל שום אדם לעשות בית ושולחן וכלים שהיו במקדש אלא ודאי לא אסרה תורה אלא לעשות כמותן ממש ועוד כיון דאפשר לעשות כמותן דוקא מסתמא לא אסר' אלא כיוצא בהן אבל שמשין שברקיע שאי אפשר לעשות כמותן אסרה תורה לעשות דוגמתו אע"פ שאינו עושה כמדת ארכו ורחבו לפי שאי אפשר:והטור כתב וכן נמי שמשין שבמקדש אסור לעשות ממש דוגמתו אם לא שישנה בגובה או באורך כדתניא לא יעשה אדם תבנית היכל וכו' וצורת ימים וגבעות מותר לעשותן וכל אותן הצורות שאסורין במוצא אסורין אפי' בשוקע דכיון שאנו חוששין לו שמא נעשית לעבודת כוכבים אף בשוקעת נמי איכא למיחש ואף דבולטות נמי לא אסרינן אלא ליחיד דטעמא משום חשדא שיחשדוהו שמכוין לעבודת כוכבים הלכך בשל רבים דלא שייך בהו חשדא או אפי' של יחיד והיא עשויה פרקין או עשאה להתלמד בה שרי ור"י אינו מתיר אלא כשעשה להתלמד בה אבל אינו להתלמד אפילו של רבים ושל פרקים אסור וכ"כ הרמ"ה והרא"ש כתב כסברא הראשונה ור"ת כתב דבצורות חמה ולבנה וכוכבים ומזלות אין חילוק בין בולטת לשוקעת דאין חילוק בין בולטת לשוקעת אלא בשאר צורות ופרצופים אבל כל אלו אסורין בכל ענין בין לעשותן בין להשהותם והרמב"ן הוסיף עוד צורת אדם וכל שמשין שבמרום שאסורין בין בבולטת בין בשוקעת ולא מפליגינן בין שוקעת לבולטת אלא בשאר צורות דטעמא משום חשדא הלכך לא אסירי אלא בבולטת דאיכא חשדא אבל בשוקעת דליכא חשדא שרי אבל הנך דאיסורא דידהו משום לא תעשון אתי אין חילוק ומסתברא שלא אסרו בשאר צורות אלא על הטבעות וכיוצא בהן שהן מכובדין אבל על המבוזין מותר לצור שאר צורות בין שוקע בין בולט דליכא למיחש בהו לחשדא והא דקתני אסור לחתום בה על המכובדין קא אמר כגון שיראין וטבעות אבל על המבוזים שרי ע"כ כתב הרשב"א דמות שמשין שאסור לעשותן אין חילוק בין מכובדין למבוזים דלא שייך זה החילוק אלא בהנך דאיכא משום חשד עבודת כוכבים ובמכובדין איכא למיחש לעבודת כוכבים ולא במבוזים אבל בהנך דאיסורא דידהו משום לא תעשון אתי אין חילוק בהן ע"כ והא דאסרינן בצורת אדם ודרקון דוקא בצורה שלמה בכל איבריה אבל צורת ראשו או גוף בלא ראש אין בה שום איסור ולא במוצאו ולא בעושהו:

2 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא א לעשות צורה לנוי אע"פ שאינה ע"ז שנ' ב לא תעשון אתי אלהי כסף וגו' כלומר ג צורת אדם של כסף ושל זהב לנוי כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם של ע"ז ואין אסור לנוי אלא צורת אדם בלבד והוא שתהא בולטת אבל משוקעת או צורת של סמנין מותר כדאיתא בע"ז דף ס"ג כתב מורי כי בה"ג שם בתוס' ד"ה שאני ר"ג העמיד טבעת דרב יהודא דאמר סמי עיניה דדין בצורת דרקון והא דחיישי' שם לחשד באנדרטי לפי שהוא צלם גמור ויש בו כל הגוף אבל פרצוף אדם לבדו לא מצינו שיהא אסור ואומר אני שאין להקל בזה מאחר שאין כאן ראי' ברורה. שנינו בפי' כל הצלמים עבודה זרה דף מ"ב רשב"ג אומר שעל המכובדים אסורים שעל המבוזים מותרין ובגמ' מפרש מבוזין מטפחות וסדינים ור' חננאל גורס מטבעות ובירושלמי פ"ג אומר דכוסות וקיתון מבוזין הם שדרך לשקען במים. טבעת שיש עליה חותם שהיא צורת אדם אם היתה הצורה בולטת אסור להניחה ומותר לחתום בה ואם הייתה שוקעת מותר להניחה ואסור לחתום בה מפני שהחותם תעשה הצורה בולטת ואמרינן נמי שם שאסור לעשות דמות חמה ולבנה וכוכבים ומזלות שנא' לא תעשון אתי אלהי כסף לא תעשו בדמות שמשי שהם אתי במרום ואפילו אין הצורה בולטת בו שברקיע הם שקועים וכן פיר"ת ור"י בתוס' שם בד"א בעושה אבל במוצא שנינו שם המוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליכם לים המלח פי' דרקון הוא ענין נחש ואומר שיש לו ציצין בין פירקי צוארו, צורת הבהמה וחיה ועוף וצורות ירקות אילנות ופרחים מותר לצוד אותם ואפי' הצורה בולטת:

2 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

הַמּוֹצֵא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶן צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה וּדְרָקוֹן. אִם הָיוּ כְּלֵי כֶּסֶף וְזָהָב אוֹ בִּגְדֵי שָׁנִי אוֹ שֶׁהָיוּ חֲקוּקִים עַל הַנְּזָמִים וְעַל הַטַּבָּעוֹת הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. וְעַל שְׁאָר הַכֵּלִים מֻתָּרִין מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן לְנוֹי. וְכֵן שְׁאָר הַצּוּרוֹת הַנִּמְצָאוֹת עַל כָּל הַכֵּלִים חֶזְקָתָן לְנוֹי וּמֻתָּרִין:

1 אפילו של שאר מיני מתכות דף מג: ת"ר טבעת שחותמה בולט אסור להניחה ומותר לחתום בה חותמה שוקע מותר להניחה ואסור לחתום בה:

2 רבן שמעון בן גמליאל אומר על המכובדין אסורין ועל המבוזין מותרין אלו הן מכובדין ואלו הן

2 טור פתח ↗

כל הצלמים הנמצאים בכפרים אסורין כיון דספק אליל אסורה דסתמא לשם אלילים נעשו והנמצאים בכרכים מותרין דודאי לנוי נעשו אא"כ עומדין על פתח מדינה ובידם מקל או צפור או כדור או סייף שאותם נעשו לשם אלילים המוצא שברי צלמים מושלכים או בתוך שברי נחשת או אפילו שברי אליל עצמה מותרין אבל מצא תבנית יד או רגל והוא עומד על בסיסו אסור שבזה ניכר שתחלתו נעשה כך לעובדו כתב הרמב"ם המוצא יד אליל או רגל או אבר מאבריה מושלך אסור בהנאה ולא נהירא דהא מוקי ליה בגמרא בעומד על בסיסו כדפרישית: המוצא כלים ועליהם צורת חמה או לבנה ודרקון והוא דומה לנחש ויש כמין סנפירין בין פרק חוליות שבצואר אם הכלים מכובדין אסורין שודאי נעשו לשם אליל ואם הם מבוזים מותרין שאז לא נעשו אלא לנוי וה"ד מכובדין שעל השיראים ונזמים וטבעות ומבוזים יורות קומקמוסין וחמי המין בין אם הם למטה מהמים או למעלה מהמים ונראה דה"ה נמי שעל הכוסות ששותין בהן הוי מבוזין וי"א שעל בגדי משי ורקמה חשובין מבוזין כיון שהם ללבישה ומפרש שיראום פירוש אצעדה והרשב"ם חשב אותם עם המכובדים וטוב להחמיר וכל זה בסתם אבל בידוע שאינן נעבדים אפי' שעל המכובדים נמי מותרין וצורות שאר כל המזלות ושאר כל הצורות אפי' צורת אדם המוצא אותם מותרות אם לא שיש הוכחה שנעשה לאליל כגון צורת אדם עומדת על פתח מדינה ובידה מקל או צפור וכדור וסייף ובשל כפרים אבל כולם אסור לעשותם ל"ש אותם שבמדור שכינה כגון ד' פנים להדי הדדי ל"ש אותם שבמדור העליון כגון היות שרפים ואופנים ומלאכי השרת ל"ש אותם שבמדור התחתון כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות ל"ש צורת לבדו כולן אסורין וכן נמי שמשין שבמקדש אסור לעשות ממש דוגמתן אם לא שישנה בהן קצת בגובה או באורך כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל בשיעור גובה וארכה ורחבה אכסדרה תבנית אולם חצר תבנית עזרה שלהן תבנית שלחן מנורה תבנית מנורה אבל עושה של חמשה קנים או של ששה או של שמונה אבל של שבעה לא יעשה אפי' משאר מיני מתכות וצורות ימים וגבעות מותר לעשותן: וצורת דרקון אסורה למי שמצאה להשהותה ומותר לעשותה וכל הצורות שאסור לעשות לעצמו אסור לעשותן ג"כ לעכו"ם וכן אם עכו"ם עשאם לו אסור להשהותם בד"א בבולטת אבל בשוקעת כאותם שאורגין בבגד ושמציירין בכותל מותר לעשותן כדתניא טבעת שחותמה בולט פי' שהצורה שבה בולטת אסור להניח ומותר לחתום בה שהצורה נשקעת בשעוה חותמה שוקע מותר להניח ואסור לחתום ונראה דכל אותם שאסורין במוצאן אסורין אפי' בשוקעת דכיון שאנו חוששין לו שמא נעשית לאליל אף בשוקעת נמי איכא למיחש ואף בבולטת נמי לא אסרינן אלא ליחיד דטעמא משום חשדא שיחשדוהו שמכוין לאליל הלכך בשל רבים דלא שייך בהו חשדא או אפי' של יחיד והיא עשויה פרקים או עשאה להתלמד בה שרי ורב אלפס אינו מתיר אלא כשהוא להתלמד אבל אינו להתלמד אפילו של רבים ושל פרקים אסור וכ"כ הרמ"ה וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה ור"ת כתב דבצורת חמה ולבנה כוכבים ומזלות אין חילוק בין בולטת לשוקעת דאין חילוק בין בולטת לשוקעת אלא בשאר צורות ופרצופין אבל כל אלו אסורין בכל ענין בין לעשותן בין להשהותן והרמב"ן הוסיף עוד צורת אדם וכל שמשין שבמרום שאסורין בין בבולטת בין בשוקעת ולא מפלגינן בין שוקעת לבולטת אלא בשאר צורות דטעמא משום חשדא הלכך לא אסירי אלא בבולטת דאיכא חשדא אבל בשוקעת דליכא חשדא שרי אבל הנך דאיסורא דידהו משום לא תעשון אתי אין חילוק ומסתברא שלא אסרו בשאר צורות אלא על הטבעות וכיוצא בהן שהן מכובדין אבל על המבוזין מותר לצור שאר צורות בין שוקע בין בולט דליכא למיחש בהו לחשדא והא דקתני אסור לחתום בה על המכובדים קאמר כגון שיראים וטבעות אבל על המבוזין שרי ע"כ כתב הרשב"א דמות שמשין שאסור לעשותן אין חילוק בין מכובדין למבוזין דלא שייך לחלק בין מכובדין למבוזין אלא כהנך דאיכא משום חשד אליל מכובדים איכא למיחש לאליל ולא במבוזין אבל בהנך דאיסורא דידהו משום לא תעשון אתי אין חילוק בהן ע"כ והא דאסרינן בצורת אדם ודרקון דווקא בצורה שלימה בכל איבריה אבל צורת ראש או גוף בלא ראש אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה:

« רי"ף עבודה זרה י״ח ע״ב רי"ף עבודה זרה י״ט ע״ב »